אז קבענו לשבת, שאלה תמימה בפייסבוק עוררה הדים שתוך שעות התקררו אז דחינו את הטיול בשבוע בתקווה שאכן יצטרפו חברינו, כמובן שלא ישבנו בבית אלא נסענו שוב כמו כמעט מסורת לעין זיוון לקטוף דובדבנים.
אז הגיעה השבת המיוחלת והפלא ופלא, נסענו לטיול לבד..., לא יכולים, תקופת מבחנים, נחזור אליך..., אה בסדר.
לא ויתרנו והאמת שכבר התרגלנו לטייל בגפינו, אז התארגנו לאיטנו בבוקר, עברנו אצל ההורים של ג'נט כדי לקחת צידה לדרך ונסענו צפונה.
זה ממש מגניב שבאמצע העיר פתאום יש מסלול טיול בין עצי חורש טבעי.
המסלול נקרא דרך אורי ע"ש סגן אורי בינמו שקיפח את חייו בחנוכה 2005 בעת שעצר רכב ערבי חשוד שהתברר כי בין נוסעיו שני מחבלים מתאבדים.
המסלול עצמו מעגלי, בתחילתו מתקני טיפוס לילדים ומגלשות, לכל אורך המסלול ספסלי מנוחה רבים את חלקם ניצלנו לעצירות רבות בדרך כך שהמסלול לקח לנו כשעתיים, בדרך חצינו את הנחל על גבי אחד משני גשרי הפלדה הממש מגניבים.
בסיום המסלול ישבנו לאכול צהריים ולנוח, והופ חזרה לעיר ולדרך הביתה.
ומי שלא בא הפסיד.
2 תגובות:
וואו נשמע מעולה!
תשמע, כשאנחנו נבוא לישראל בפעם הבאה אנחנו צריכים להדבק אליך ואל ג'נט במקום לפדלאות...
וג'נט נראית נפלא! ד"ש
תודה רבה!
נשמח שתבואו בקרוב
משנינו
הוסף רשומת תגובה